- אירופה הגיעה לרמות שיא של הוצאות צבאיות, כתוצאה מחוסר יציבות באוקראינה ולחץ מצד ארצות הברית.
- ההשפעה הכלכלית תלויה באופן קריטי ביכולת להחליף יבוא זר בייצור טכנולוגי אזורי.
- העלייה בהוצאות הביטחון מציבה דילמה פיסקלית בין ביטחון לאומי לבין קיימות השירותים החברתיים.
נראה כי זמן השלווה חלף. לאחר עשרות שנים שנהנו ממה שנקרא "דיבידנדים של שלום", אירופה התעוררה לנוף גיאופוליטי סוער למדי. השילוב של המלחמה באוקראינה, עלייתה של סין ויחסים סוערים לעיתים עם וושינגטון הוביל את היבשת הישנה להחליט... לנער את האבק מעל כלי הנשק שלהם ולתת דחיפה משמעותית לתקציב הצבאי שלה.
זו לא רק בעיה ביטחונית, אלא רעידת אדמה כלכלית אמיתית. אנחנו מדברים על מרוץ לקראת איחוד צבאי דבר שלא נראה מאז סוף שנות ה-60. בעוד ששאר העולם צמח בקצב מתון, אירופה יצאה למסע השקעות מסיבי, בניסיון לסגור את הפער הביטחוני שנוצר עקב שנים של קיצוצים ודיסקציות במגזר הביטחון.
נתוני שיא והדחיפה מנאט"ו
אם מסתכלים על המספרים, הקפיצה מרשימה. בשנה הפיסקלית האחרונה, חשבון הצבא האירופי עלה ב-12,6%, המייצג עלייה של כ-85.000 מיליארד יורו, והגיע ל... סכום שיא של יותר מ-454.000 מיליארד יורוכדי לתת לכם מושג על גודל הצמיחה, צמיחה זו גבוהה פי חמישה מהממוצע העולמי, שנותר על 2,5% צנועים.
תופעה זו אינה תוצר מקרי. בפסגת האג, מדינות נאט"ו הסכימו כי הוצאות הביטחון צריכות לשאוף להגיע ל- 5% מהתוצר המקומי הגולמייעד זה מחולק ל-3,5% להגנה מרכזית ו-1,5% להוצאות תמיכה. למרות שכמה מנהיגים, כמו פדרו סנצ'ס בספרד, כינו התחייבות זו בלתי סבירה משום שכבר יש למדינה החוב הציבורי גבוה למדי ולחצים אינפלציוניים, המגמה הכללית היא כלפי מעלה.
על המפה האירופית, ישנם גיבורים ברורים. גרמניה הפכה למנוע הצמיחה הזו, עם עלייה ריאלית של 18% במימון הצבאי שלה, שהגיעה ל-95.000 מיליארד יורו. ברלין הייתה, למעשה, אחראית על רבע מכל הצמיחה מההוצאות האירופיות בשנתיים האחרונות. זאת בנוסף למדינות הנורדיות, כמו פינלנד ושוודיה, שהכפילו את תקציביהן בהשוואה למה שהוציאו רק לפני מספר שנים.
ההשפעה האמיתית על הארנק והתמ"ג שלך
כאן הדברים מתחילים להיות מעניינים. האם זה באמת מוסיף כסף לכלכלה, או שמא מדובר פשוט בהוצאה בזבזנית? לדברי אנליסטים של גולדמן זאקס, ההשפעה חיובית אך מוגבלת. המכפיל הפיסקלי מוערך ב-0,5, מה שאומר ש על כל מאה יורו שהושקעוהתמ"ג יעלה בכחמישים. אבל היזהרו, יש מלכוד: זה קורה רק אם נפסיק לקנות מחו"ל ונתחיל לייצר בבית.
הבעיה הגדולה היא שאירופה היא לקוחה קבועה של ארצות הברית, ומייבאת כמעט 80% מהנשק שלה. מכון קיל מציע שאם ניתן להשיג שינוי בתפיסה ולהחליף את הנשק האמריקאי ב... טכנולוגיה צבאית אזורית מתקדמתהתמ"ג האירופי עשוי לגדול מדי שנה בין 0,9% ל-1,5%. במקרה הספציפי של ספרד, ההערכה היא שהגעה ל-2% מהתמ"ג בהוצאות הביטחון עשויה ליצור יותר מ-25.000 משרות.
מנצחים, מפסידים ואתגרים תעשייתיים
- פיצול פרודוקטיבי: כפילויות של מערכות וחוסר תיאום בין מדינות מגדילים את העלויות.
- תלות חיצונית: הטכנולוגיה האמריקאית נותרה אמת המידה, ומעכבת את האוטונומיה האירופית.
- קיימות פיסקלית: הסיכון שהעלייה בחוב הציבורי תניע את הריבית על אגרות חוב ריבוניות.
תוכנית ReArm Europe שואפת לגייס 800.000 מיליארד אירו במשך ארבע שנים. כדי להשיג זאת, בריסל מציעה להפעיל את סעיף המילוט של הסכם היציבות והצמיחה, המאפשר למדינות החברות להוציא יותר מבלי שזה ייחשב כגירעון מוגזם. עם זאת, הדבר גורם לחוסר נוחות בשווקים, שכן קיימים חששות שמימון חימוש מחדש ידרוש... קיצוץ בהוצאות החברתיות או להעלות מיסים, משהו שהציבור לא יקבל בעין יפה.
הדילמה של מדינת הרווחה
מבחינה היסטורית, מדינות אירופה עיצבו את כלכלותיהן כך שיתעדפו שירותים חברתיים ויציבות. השקעה כה גדולה של כסף בצבא עלולה ליצור ניגוד עניינים. בעוד שממשלת ספרד טוענת כי לא תיגע בהוצאות חברתיות, אזהרות כבר פורסמו בממלכה המאוחדת כי... ייתכנו התאמות בסעיפים אחרים כדי לאזן את חשבונות הצבא.
למרות הכל, ישנה גם נקודת אור. מרוצי חימוש הם לעתים קרובות זרזים לחדשנות טכנולוגית אשר בסופו של דבר מועילה לתעשייה האזרחית. עלייה של 1% בתמ"ג לתחום הביטחון עשויה להעלות את פרודוקטיביות לטווח ארוך ב-0,25%קידום מגזרים כגון ייצור מתקדם ושירותים טכנולוגיים, בתנאי שלמרקם התעשייתי יש את היכולת לספוג סכום כזה של השקעה.
חימוש מחדש של היבשת הישנה מציג את עצמו כחרב פיפיות: הזדמנות להחיות תעשייה רדומה במקצת ולהפחית את התלות בצדדים שלישיים, אך עם הסיכון המתמיד של פגיעה ב... יציבות חשבונות הציבור ומודל הרווחה החברתית. בסופו של דבר, אירופה נאלצה לנקוט בפחד ובלחץ גיאופוליטי כדי להניע מכונה כלכלית שאחרת הייתה תקועה במעגל של צמיחה ירודה מאוד.